דת, תרבות ושפה

הדתות הנפוצות ביותר ביפן הן הבודהיזם והשינטואיזם. בעבר נהו יפנים רבים אחרי תורתו של הפילוסוף הסיני קונפוציוס, והשפעותיה של תורה זו ניכרות ביפן עד היום.

השינטואיזם, שהוא דת יפנית מקורית, מדגיש את אהבת הטבע וכיבוד האבות. הוא קיבל מעמד של דת רשמית ביפן בתקופת מייג'י, שהחלה ב-1868, אך מאז תום מלחמת העולם ה-2 שוב אין הדבר כך. הבודהיזם הגיע מסין במאה ה-6 לספירה. כן יש ביפן קרוב ל-5 מיליון נוצרים; הנצרות חדרה ליפן החל באמצע המאה ה-16. בין הבודהיזם והשינטואיזם שורר מעין "דו-קיום". בבתים רבים ביפן אפשר למצוא פינות תפילה בודהיסטיות ושינטואיסטיות זו בצד זו. על פני יפן פזורים מקדשים רבים של שתי דתות אלה, מהם בני מאות שנים.

האמנות היפנית מושפעת במידה רבה מהאמנות הסינית, אך יש לה גם ייחוד משלה. החיתוך בעץ הוא אחת האמנויות הנפוצות ביותר מיפן; פריחתה של אמנות זו חלה במאות ה-18 וה-19. חיתוכי העץ היפניים השפיעו השפעה רבה על אמנים מערביים, בעיקר על הציירים האימפרסיוניסטים הצרפתים.

היפנים מצטיינים באומנות הקדרות, החריטה בשנהב הכנת כלי ארד (ברונזה) ונחושת קלל (פליז). באדריכלות היפנית המסורתית ניכרת השפעת סגנון הבנייה של המקדשים הבודהיסטים בסין.

הלשון היפנית קשה ללימוד לזרים, בעיקר משום שאין בה אלף-בית. הכתב היפני מבוסס על הכתב הסיני, והוא מכיל אלפי סימנים, ובכל זאת אין כמעט ביפן אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב.

לקוח מהאנציקלופדיה הבריטניקה החדשה לנוער